אפרת בן צור במופע מלא השראה | סיקור הופעה וראיון

מאת: תמר ממט

אפרת בן צור היא שחקנית בעלת קריירה מצליחה שמככבת גם בהפקות תיאטרון נחשבות של הבמאי והמנטור יבגני אריה וגם בסדרות טלוויזיה כמו "תמרות עשן" ו"הבורגנים", ובמקביל הוציאה שני אלבומים, דיסק הבכורה- 'צוללת'(מ- 2001) עם שיר הנושא המצליח, והדיסק השני 'אפרת בן צור' שיצא ב-2006.

בן צור גם שיתפה פעולה עם אומנים רבים (שלמה גרוניך, יוני רכטר ועוד). את אלבומה השלישי "Robin", שיצא בשנה שעברה, בחרה אפרת בן צור לבסס על תשעה שירים של המשוררת אמילי דיקנסון, בעיבודים משולחי רסן ומשובבי נפש.

אמילי דיקנסון היא משוררת אמריקאית (1830-1866), שהרבתה לכתוב בשירתה על הטבע, האדם ואלוקים. היא דמות טראגית שהסתגרה בביתה ולא יצאה ממנו מגיל 30, לא נישאה מעולם, פירסמה מעט מאוד שירים בחייה,וזכתה להצלחה וחשיפת שיריה לעולם רק לאחר מותה.

תפסנו את בן-צור לשיחה קצרה על תהליך היצירה של האלבום "Robin". בעידן בו אנו נמצאים בדקדנס תרבותי בו התרבות והיצירה הפכו לבידור זול שעיקרו יצירת תזרים הכנסות, כיף לשמוע אמנים כמו בן צור שעדיין רואים את היצירה בראש מעייניהם מבלי לחשוב יותר מדי על שימוש בנוסחאות השבלוניות של תעשיית המוזיקה הפופולארית.

בן צור: "מסחרי זה לא משהו שמעסיק אותי. אני עושה את הדברים כי אני רוצה שהם יישמעו כמו שאני רוצה שהם יישמעו, ושדברים יהיו נכונים ושתהיה להם משמעות – הרבה לפני מסחריות – זה בכלל לא מעסיק אותי, כשאתה בתהליך של יצירה. יש את הדבר הכי בנאלי להגיד שזה 'תלך אחר הרצון שלך', ולהתמיד. בטח אם אתה מתחיל ויש לך איזה רעיון שאתה רואה ורוצה להגשים אותו, כי לפעמים גם לחפש את הדבר שאתה רוצה לעשות זה גם כן עניין".

וזאת הסיבה לזמן שחלף מאז האלבום האחרון?

"היה פער גם בין האלבום הראשון לשני… דווקא הדפקט הזה שאין לך איך לעשות את זה גרם לדברים להיות עם יותר כוח… גם לא מיד קפצה חברת תקליטים שהסכימה להוציא את זה:מי זאת אמילי דיקנסון?"

אז למה בעצם אמילי דיקנסון?

"העניין של הניואנסים- יש לה איזה אהבה להתבונן בפרטים הקטנים מאוד. גם הדרך שהיא מתארת דברים היא מאוד שלה וזה הקסים אותי ונגע בי מאוד. האהבה שלה לטבע וההתעסקות שלה בנפש האדם, ההומור המסוים שיש לה באיך שהיא מתארת דיאלוג בין זבוב לדבורה- גם כשהתחלתי לכתוב את המוזיקה לשירים הרגשתי שאני מבינה אותם הרבה יותר- פתאום הלחן נתן לזה עוד מימד, להבין את מה שבין השורות. ויכול להיות שזה לאו דווקא מה שהיא התכוונה אבל זה מה שאני הרגשתי, וזה תאם לגמרי את העולם הפנימי שלי".

אבל מופנמת ככל שתהיה, אפרת בן צור ממש לא מסתגרת בביתה. האור נדלק על הבמה של הזאפה, חמושה בהרכב הליווי המעולה עומרי הרשמן, גיורי פוליטי, אסף שתיל וקרני פוסטל-שבנגינת הצ'לו הייחודית שלה והקולות הוסיפה עוד שכבה של רגש , אפרת בן צור עולה על הבמה.

יש בבן צור שחקנית וגם מוזיקאית- שהעשייה שלה היא כלפי חוץ – אך כשאת אדם מאוד פנימי היצירה שלך מקבלת גוון מאוד אישי, צנוע, פשוט, נוגע. בין השירים היא שוזרת רשמים מהביקור שלה בביתה של אמילי דיקנסון, במסגרת סבב הופעות שעשתה לאחרונה בארה"ב. יש לה דיבור מתנגן, והיא חופשייה מאוד עם הקהל והבמה.

במהלך הערב בן צור החליפה כלים – גיטרה, כלי הקשה, ואוטוהארפ – כלי נגינה שהצלילים בו מופקים על-ידי לחיצה על כפתורים ופריטות מיתרים, שנשמע כמו חצי גיטרה חצי נבל.

רוב המופע בוצע באנגלית והמשיך לשיריה מהאלבומים הקודמים- כמו 'צוללת' שבוצע באופן מרגש ונתן למילים להדהד, 'שב לידי', ושלומי שבן המצויין שבא להתארח והשילוב שלו עם בן צור יצר משהו מרענן מכל שיר.
פסגת הערב מבחינתי הייתה השיר "I'm Nobody" אותו הקריאה בן צור קודם בעברית, ולאחר מכן ביצעה אותו בשפת המקור. הוכחה שהטבע האנושי נשאר אותו הדבר, גם אם המילים הן מלפני 150 שנה:

"אני אף-אחת, מי אתה?
אני אף-אחת! מי אתה?
גם אתה אף אחד?
אם כך אנחנו זוג
אל תגלה! הם יתפקעו הרי!
מה משמים להיות מישהו!
מה פומבי, כמו צפרדע
לקרקר את שמך כל רגע לאור
מול ביצה מעריצה!"

[recent_facebook_posts]

כתיבת תגובה