מאת: ניסן קריבוי
ערב יום חמישי, מצאתי את עצמי במועדון הופעות חדש בשם "הדובדבן" אשר נמצא במתחם החתול והכלב (!), לא ברור כמה רוק המתחם הזה משדר אבל אין ספק שהוא יפה ומושקע מאוד מבחינת סאונד (משהו שנשכח כבר בימינו), מחכה שיעלה בחור בשם דרור גולדשטיין עם הופעה חדשה בגוון אקוסטי.
המקום התחיל להתמלא אט אט בחבר'ה שלא בדיוק תואמים לא את מתחם החתול והכלב ובטח לא הופעות אקוסטיות, כנראה בגלל שדרור גולדשטיין הוא מהמוזיקאים האלה שלא מפסיקים להתפתח – החל מלהיות סולן של להקת הפאנק רוק Zoo Harmonics , דרך Saturated הגראנג'יסטים, שם הוא מתופף, מה שמוכיח שהאיש מלא בצבעים וסגנונות.
על המופע הזה עמלים דרור ולהקתו המופלאה כשנתיים כבר וזו הייתה הופעת בכורה לרגל יציאת הסינגל החדש Lately. חברי הלהקה: סתיו גולדשטיין- קולות, אסף הלוי- כלי נשיפה, ניר חכים- תופים, אביתר אורן- בס ואסף קורן- חליל צד, באנג'ו ואני בטוח שפספסתי עוד כמה כלים. נראה שהלהקה מתנסה בכל אינסטרומט אפשרי, זה מצביע על הכישרון הרב של כל אחד מחבריה ועל העבודה הקשה בפרויקט שנמשך כשנתיים.
מופע אקוסטי הוא דבר אמיץ, יש פחד תמידי שהמופע לא יצליח להתרומם בגלל הגוון השקט והרגוע, אך דרור הוא לא חדש בסצנה המקומית וידע להוביל את ההופעה יחד עם סיפורים חביבים בין השירים. ניתן היה להרגיש את ההתרגשות באוויר אצל כל חברי הלהקה, אף על פי ניסיונם הרב. ההרגשה הכי טובה היא לצאת מהופעה ועדיין לזמזם את השיר בראש, זה רק אומר שהלהקה עושה משהו נכון. אני מקווה רק שתהיה לזה המשכיות, כאשר מנהיג ההרכב מנגן כאמור בעוד מספר הרכבים, אז לא תמיד יש זמן ואנרגיה להכל, ויהיה חבל להזניח את העניין.
הלהקה שרה באנגלית, את הטקסטים לא הצלחתי להבין ממש, מה שהקשה עלי להתחבר לשירים, מזל שהלחנים היו מספיק קליטים ומהודקים, מה שעשה את העניין יותר קל. לסיכום: אני יכול למצוא את עצמי רוכש את האלבום אם וכאשר הוא יצא. אני רק מקווה שהוא באמת יצא.
