מאת: ניסן קריבוי
עמיר לב, להטוטן מילים מהסוג שקשה להאמין שהוא ממדינתנו הקטנה, השיק אמש במועדון הבארבי את אלבומו החדש, "נוגע בדרכון" ולקח אותי לטיול עם הדרכון שלו.
תור ארוך מחכה בסבלנות בכניסה למועדון הבארבי בת"א ובשעה עשר בדיוק עולים עמיר לב ולהקתו, לקול מחיאות הכפיים מהקהל הרב והדחוס. הקסם התחיל בשיר "הכל כאן", דווקא לא מאלבומו החדש, אך כמו רוב שיריו גם שיר זה הוא שקט ונעים ובישר על הבאות..
אלבומו החדש של לב, כפי שמעיד על כך שמו, הוא אכן מעין יומן מסע הכולל שיר על שכנינו שם בגבול, שיר על שדה התעופה ואף שיר על מדינתנו הקטנה. למרות שהאלבום טרי, הקהל הכיר וזימזם בשקט את המילים ואף זיהה את השירים לפי הצלילים הראשונים ומיד הגיב בכפיים. לב הוא אמן שונה מאוד בנוף הרגיל של הרוק הישראלי, הוא שר בקול מאוד נמוך שמזכיר לפרקים את ליאונרד כהן וניק קייב, ומספר סיפור שהוא קורא לזה שיר שמאז מאיר אריאל לא קם אדם שידע לעשות זאת.
לב לא ילד, יותר מ-30 שנה הוא נמצא בשטח, אך עדיין ניתן היה לראות שגם הוא התרגש אתמול. כאשר שר את "לאן עפים הברווזים" מאלבומו החדש, הוא לא ניגן ואף עמד עם היד בכיס בהרגשת אי נוחות ואולי מבוכה. הוא לא מדבר יותר מדי בין השירים, דבר אשר אמור לחבר את האמן עם הקהל, אך יחד עם זאת הקהל כנראה כבר מגיע מחובר אליו מראש ורק צמא לעוד סיפור. אין ספק שאתה לא הולך להופעה של עמיר לב אם אינך מכיר אותו, ואתמול כולם הכירו אותו כאילו היו חבריו הטובים.
במהלך ההופעה אירח עמיר לב את גליה חי שניגנה על ויולה והוסיפה מימד מעניין ומתח להופעה, ואת גבע אלון איתו כבר ביצע בעבר כמה שירים. צריך לדעת את מי לארח, זה יכול להרים הופעה ויכול לשבור הופעה, גליה חי וגבע אלון התאימו כמו כפפה, בעיקר בשיר "מחכה" היה מדהים לראות את "קרב" הסולואים בין גבע לרם אוריון שליווה את עמיר בגיטרה.
הלהקה ניגנה מדויק ונכון, ללב שירים שרובם שקטים, ולכן אין צורך להעמיס עליהם יותר מדי גיטרות או תופים, העיבודים מינימליסטים אך נכונים. יחד עם עמיר לב ניגנו: יונתן לויטל- בס וקלידים, נווה קורן- תופים, וכאמור רם אוריון- גיטרה.
