מאת: ניסן קריבוי
זה קורה פעם בשנה, נמשך כמה ימים ונעלם כלא היה. בימים קרים אלו מלנכוליות מתוקות מתעוררות לצד כוס התה והמבט על הגשם. בדיוק אז זה הזמן לשמוע את עמית ארז והסיקרט סי מנגנים לצלילי הגשם. מועדון הבארבי היה מלא בשולחנות ישיבה, ובצדדים קהל עומד, ממתין בסבלנות וכיאה להופעות במדינתנו הקטנה "באיחור" של שעה. ואז זה קרה, האור כבה, המוזיקה הפסיקה ועלתה בחורה בשם זוהרה לחממם את עמית ארז ובעיקר אותנו, הקהל הרטוב מהגשם בגלל הסיגריה מלפני זה. זוהרה הייתה נחמדה ומעניינת, סחפה מהקהל המון תגובות חיוביות יחסית למופע חימום, אך כולנו חיכינו לעניין המרכזי של הערב – מופע ההשקה של אלבומם החדש של הסיקרט סי "The Secret Sea".
הרגע הגיע, עמית עלה לבמה חמוש בהרכב רציני הכולל את: שחר חזיזה- תופים, יואב בריל- קלידים, פרקשן וקולות- נגה ארז, בס- דודי ברקת וצ'לו וקולות- יעל שפירא. הבמה הייתה מעוטרת תפאורה על בסיס צבעי האלבום תכלת ולבן. השיר הראשון, שמו "3", שיר אשר פותח גם את האלבום, שקט ומלטף כמו רוב שיריו של ארז, כך גם השיר שאחריו ודי רוב השירים, הייתה הרגשה כאילו המופע לא מצליח להתרומם לנקודת השיא הרצויה ורץ על אותו קו שוב ושוב.
ואז הגיע הרגע המיוחל, עמית העלה לבמה את גבע אלון, וסיפר כי ניגנו יחדיו ברוטס המיתולוגי מה שהיום נקרא הצוזאמן ומאז הם לא ניגנו יחדיו. כאשר גבע אחז בחשמלית שלו ועמית אחז בפנדר הירוקה שלו, פתאום היה חשמל וההופעה הגיעה לנקודת הרתיחה הרצויה ביום קר שכזה. השניים ביצעו שני שירים יחדיו ומאז באמת ההופעה נראתה אחרת לגמרי, מלאה באנרגיות ומעניינת. בשלב ההדרן קרא עמית לגבע ואלו ביצעו שיר עם 2 אקוסטיות בדיוק כמו ברוטס, חזרו לשורשים.
עמית ארז נמצא פה בשטח מספיק זמן אם זה כסולן ואם זה כחבר בלהקת איטליז המוצלחת בכדי לדעת שהוא יכול לעשות את המוזיקה שהוא רוצה, בלי ניסיון להתחנף לאף אחד או לרצות מישהו מלבד עצמו. ארז הסובל מדיכאון, אינו מסתיר זאת וניתן לחוש כיצד חייו האישיים נכנסים לתוך היצירה שלו. אז ביום חורפי שכזה, כוס וויסקי מחמם ביד ומוזיקה חורפית, ניתן לומר שהיה קר ומגניב.
