Bilgo & Co במופע סול-רוק מקפיץ

מאת: אביטל פרוקופף

בתחילת השבוע בתמונע, קיבלתי מנה מזוקקת של כיף מדויק וחסר פשרות.

זה התחיל כשיובל בילגוראי (הידוע בכינויו – בילגו) עלה לבמה עם חבריו לפרויקט, BILGO & Co ויחדיו יצרו חגיגה שכללה שירים, ריקודים ובעיקר – כיף טהור. הופעה אשר מתחילתה ועד סופה, נטעה בקהל אנרגיות והצליחה להפיק המוני חיוכים.

בראשית היה בילגו, שבשנת 2008, אחרי שנה של לימודים ברימון, נסע לשלוש שנים מרתקות של לימודי מוזיקה באוניברסיטת LIPA אשר בליברפול (מישהו אמר ביטלס?!) ובאופן די טבעי, כתב אז את רוב המוזיקה שלו באנגלית. כבר במהלך הלימודים ידע כי כשיחזור לישראל, ירצה להפיח חיים בשירים הללו לא רק בהופעה אקוסטית אלא גם ובעיקר – יחד עם הרכב נגנים שיוסיפו מהגוון והכשרון שלהם. בינתיים, החוויות והעוצמות שבמגורים רחוק מהבית הוסיפו את הנופך החווייתי שלהם וכך יצא שההופעה של BILGO & Co בתמונע היא תערובת מתוקה של שירים מבית ושירים מהשיק הקפוא האנגלי.

קצת אחרי ששב ארצה, “נאלץ” בילגו להשהות את חלום ההרכב, כאשר הצטרף לווקה פיפל. הוא הופיע עם חברי הלהקה בין השאר בהולנד, בולגריה ואף איי סיישל, אך החלום על יציאה לאוויר העולם עם החומר המקורי שלו היה חזק יותר ואחרי חצי שנה אינטנסיבית של הופעות, החליט לעזוב ולהתרכז בהקמת פרויקט הסול-רוק BILGO & Co והפיכת החלום למציאות.

כדי להפוך ל BILGO & Co, הוא לא אסף סביבו סתם חבורת נגנים שילוו אותו בתווים ופרצופים מלאי חשיבות, אלא בחר בפינצטה חבורת מעולים: אלון טל תמיר על הגיטרה החשמלית, נמרוד טל על התופים, ארז אבירם על הקלידים, ליאור עוזרי על הבס ועל קולות הליווי, שתי יפהפיות – ספיר פוקס ואיילה פוספלד, שברגע בו הן מתחילות לשיר, אי אפשר להישאר אדישים. הרמונית הקולות המצוינת שלהן באה לידי ביטוי בצורה נהדרת כאשר במהלך ההופעה נודמים כלי הנגינה והשלושה – הבנות ובילגו, מפליאים בשירת אה-קפלה מדויקת שנכתבה על ידי אייל עמיר והיוותה הקדמה לשיר NANANEYA. אייל, אגב, החצי השני של RNL הוא האחראי לרוב העיבודים בהופעה. NANANEYA היה אחד משלושה שירים בעברית במהלך ההופעה, יחד עם “תל אביב”, ו”אם זה עושה לך טוב” אותו שר בילגו לבדו על הבמה, רק הוא והגיטרה.

חברי הפרויקט שהופכים לשותפים בלתי נפרדים, יוצרים עומק מוזיקלי ומנעד דינמי אשר מהווים תפנית שובבה למקור האקוסטי ממנו צמחו השירים. התרומה ברורה מאוד וטרם יצא לי לחזות באמן שכל כך שופך סופרלטיבים על כל האנשים שלצדו בהפקה המטורפת הזו. כל אחד ואחד מהם זוכה לפרגון אמיתי מכל הלב, לסולו לוהט, לטפיחות רבות על השכם ובכלל להמון אהבה. זה לא רק הנגנים אגב, זו גם אשת הסאונד וזה התאורן וזה מופע החימום שלפניו – כולם פשוט צריכים לצאת מנופחים מגאווה. זה כל כך ניכר, הפרגון האינסופי על הבמה, עד שבאבחה אני קולטת שהאדם שהכי ראוי לסופרלטיבים על הופעה סופר מוצלחת ומהנה הוא בעצם המפרגן הראשי. וגם לו, תכלס, מגיעה וואחד טפיחה על השכם.

השירים בהופעה משלבים סגנונות של פופ, רוק, סול, RnB והיפהופ וההשפעות המוזיקליות רבות – אליסיה קיז, ברונו מרס, ג’יי ז’י, כריס בראון, ג’מירקוואי והרד הוט צ’ילי פפרס הם רק קומץ מהתותחים הגדולים מעבר לים שהיוו השראה. כל שיר שונה מחברו וכך מייצרת ההופעה גם אלמנט של הפתעה בבחינת הכל אפשרי ואין יכולת לצפות מה יהיו המהלכים הבאים. כך למשל, באמצע ההופעה כבה האור ופתאום מאיר בילגו בזרקור ענק על ג’וני קליין, סקסופוניסט שניצב במעלה המדרגות ונושף את ריאותיו לקטע סולו מרשים, בטרם מצטרף לנגן עם הפרויקט את אחד השירים. ההפתעות הקטנות הללו הופכות למובנות מאליהן ואולי בשל כך מרשה לעצמו גם הקהל לתרום לדינמיות של ההופעה בדמות הפתעות משל עצמו: ריקודי סווינג מרשימים על הרחבה שנקטעים רק בשל קטעי ברייקדאנס מרשימים לא פחות. כך הופכת ההופעה למסיבה שמחה גם בזכות הקהל הלוקח בה חלק פעיל.

הנה מספר דוגמאות לשירים נבחרים והסיפור שמאחוריהם:


Rewind my life

הסינגל יצא בתחילת החודש ותוך שבוע נכנס לפלייפליסט של FM88 בתור שיר השבוע. הוא מלווה בקליפ מושקע בבימוי של איתמר לפיד שפתוח לפרשנויות שונות. מחשבות כלליות של מה היה קורה אילו לא היית עוזב ללמוד בחו”ל, כאשר פתאום הבחורה שרצית נכנסת לחדר וצועדת ישירות לעברו של הבחור הסתמי שאתה לא מחבב ובמעשה קטן וסימבולי מצליחה לפקס את כל התהיות למסגרת של שיר:

שיר הבכורה, שהוא גם השיר השקט והיפה ביותר לטעמי, אשר נכתב בשנתו השנייה של בילגו באנגליה ממש מעצמו, אפוף בחוויה של בדידות בארץ זרה והאופטימיות של הנווד. בילגו מספר שליברפול היא עיר מקבלת ואוהבת אשר חלפו כמעט שנתיים עד שהצליח לצלול לעומקה אבל מרגע שהתחבר אליה, הרגיש שיש לו שני בתים שונים מהותית באקלים ובחברה שלהם, אבל יוצרים את תחושת השייכות המבורכת. אני רק חושבת שאדם בר מזל, מספיק שיהיה לו בית אחד. לבילגו יש שניים.


Just your body

כשבילגו למד ב LIPA הוא רצה לעשות הרכב בנים לפרויקט גמר שלו, וישב עם ההרכב הפוטנציאלי לכתוב שירים ברוח המתאימה. רובם נגנזו, אבל זה שרד. מדובר בשיר שנכתב עם יוצא דה ווייס הנורווגית, תומס גרגורסון, והוא מציג גרוב מקפיץ ומילים ממזריות.

הדיוק, הפאן והביצועים המרשימים הנם חלק בלתי נפרד מהקו העלילתי של הערב – אין פשרה על שום דבר, הכל צריך להיות מדויק, חד, מוצלח. הפרויקט מעביר את הקהל מסע רגשי מענג שכולל גרוב, רוק, העלאת הטונים, שיא של ריקודים ואז האטה קלה באנרגיות לטובת ביצועים אקוסטיים, קצת לפני השיא הגדול והמפוצץ בהדרן. אנחנו מקבלים רכבת הרים נפלאה וצבעונית של שירים עתירי קצב ושמחה בעלי יכולת אדירה לגרום לגוף להתנועע ולנפש להשתולל. עכשיו רק נותר לשאול – מתי ההופעה (/מסיבה) הבאה?

סיקור הופעות

עקבו אחרינו בפייסבוק 

0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x
X