Tree במופע אקוסטי חד פעמי

מאת: אביטל פרוקופף

ליל חמישי באוזןבר. כסאות ושולחנות פרושים ברחבה. זו לא הפעם הראשונה שאני מגיעה להופעת ישיבה במקום. זו כן הפעם הראשונה שמדובר בהופעת ישיבה של Tree. חברי הלהקה הדינמית והאנרגטית, החליטו לחמם את לב הקהל האוהב במופע אקוסטי מעניין. הרוק הפסיכדלי חסר הפשרות של הקוורטט המוכשר, קיבל נדבך מעניין, עטוף במלודיות אוריינטליות הודות ליאיר ורמוט והטאר המרהיב שהיווה חלק מרכזי באותו הערב.

כל שיר היווה סיפור בפני עצמו, עם התחלה, אמצע וסוף. בכל פעם, היה זה אדם אחד שלקח את ההובלה בליריקה, כאשר שאר החברים תומכים בנגינה חסרת פשרות. דור קורן על הבס, עם קול חזק ועוצמתי, הזכיר לי לפרקים את ג’וני קאש, בן גולן על הגיטרה הצליח לשלוח אותי בכל פעם כששר למחוז אחר בצמתים מרכזיים של הדמיון שלי ויאיר בשירתו, הצליח לגלות טפח ולחשוף טפחיים (רק חבל שלעתים נבלע קולו מתחת למיקרופון). נווה קורן, על התופים, הצליח לשלבם בצורה מעוררת השתאות בהופעה המיוחדת הזו. הדומיננטיות של הכלי הזה, שעשויה להיות בעייתית בהופעות אקוסטיות, התמזגה באופן יפה וקולח עם שאר כלי הנגינה.

Tree נמצאים בסביבה כבר לא מעט שנים. הם התחילו עם הופעות אימפרוביזציה ששמות דגש על רוק פסיכדלי של סוף שנות השישים, עם השפעות של פולק, ג’אז ובלוז, כאשר כל קטע נפרש על פני דקות ארוכות. בהמשך עברו גם לשירים, נותנים ביטוי לאיכויות הנוספות שלהם. בשנת 2011 הוציאו את אלבום הבכורה הקרוי בפשטות על שם ההרכב,  ובהמשך, הוציאו שני בוטלגים מהופעות חיות באוזןבר. בהופעה בחמישי, סיפר בן גולן על חמישה עותקים נדירים שנמצאו לבוטלג הראשון, כך שאם טרם נחטפו, זוהי ההזדמנות ליודעי דבר. בימים אלו הם עובדים על אלבומם השני, מתוכו חשפו מספר שירים במהלך ההופעה.

הם הקליטו והופיעו עם גבע אלון, חיממו את יוצאי הדורס שהגיעו לארץ ב 2011 והשנה ליוו בהופעה חיה את DAMO SUZUKI סולן להקת CAN. אבל אין ספק שהתענוג האמיתי הוא לראות אותם בפני עצמם בהופעה מלאה ורצוי בעמידה. שכן, לאורך כל ההופעה באוזןבר החבר’ה לא מרפים ואולי פה היה הקושי במופע ישיבה. הגוף מבקש לצאת ולהתרגש יחד עם המוזיקה המרהיבה אך נותר ישוב מנומס במקומו. כל שיר נפתח ומסתיים ביסודות המובנים שלו, אך האמצע שלו הוא כר פורה לאלתורים מושקעים שחברי ההרכב לוקחים כמה רמות קדימה. לקראת סוף ההופעה, הגוף כואב מלעצור את עצמו ואני מחליטה ביני לביני שאמנם מדובר ברעיון נחמד, אבל את Tree אני מעדיפה בהופעה חשמלית מפלחת עצמות. בפעם הבאה!

סיקור הופעות

עקבו אחרינו בפייסבוק 

X