UBK מציג: רוק אקזוטי בטעם אוזו בזוקה

מאת: אביטל פרוקופף

אזהיר מראש, זאת הולכת להיות ביקורת חיובית לאללה. לא תראו פה שום ניסיון מזויף להיות קצת רעה לצורך אמינות מעושה. אני יכולה לשחק אותה ולהאשים את זה בכוסיות האוזו שקיבלו את פני הקהל כבר בכניסה. משקה האניס היווני מתגלגל במהירות לגרון, צורב בדיוק במקום הנכון ומשאיר עמו טעם מיוחד שנשאר גם אחרי שהוא נשטף בבירה רגילה. נסו את זה עם בזוקה, ותקבלו טעם מתוק של עוד. ממש כמו ה Ouzo Bazooka של אורי בראונר כנרות.

ולכן, זה בכלל לא האלכוהול הפעם, שהיה נקי ללא תוספות. לא היו בכלל צ’ייסרים או משקאות מכל סוג על הבמה. שכרון החושים נבע כולו מדיסטורשן ופאזים ומקצבים בלקניים – סרף ים תיכוני רוקיסטי ישן וחדש. בלאגן שמסדר את הנפש.

UBK הם בעצם ראשי תיבות לשמו של אורי (Uri Brauner Kinrot). לעניין ראשי התיבות, במהלך ההופעה אני משתעשעת מהמחשבה שבעברית זה אב”כ, מה שאומר שאני כבר במצב רוח מרומם וקופצני להפליא. זו לא הפעם הראשונה שאורי, סולן וגיטריסט “בום פם”, יוצר כ UBK. השם נולד כבר לפני כ 5 שנים, אז הוציא תחתיו אלבום רמיקסים אלקטרוני להרכבים בהם ניגן או שיתף עמם פעולה. אבל ה UBK בגלגולו הנוכחי הוא פרויקט יצירתי של איש אחד שאוסף סביבו חבורת מוכשרים ומתרגם את הכיף הקבוצתי של בום פם לסולו מקורי שהוא צלילים ושירים באנגלית לכל אורכו. זה בעצם לקחת את הכריזמה הנונשלנטית של אורי בהופעות עם בום פם, שמצליחה לטלטל אותי ולהתנהג כאחרונת הגרופיות, ולתת לה את מרכז הבמה. התוצאה: יותר ממשכרת, ויעידו על כך חבורת הבנות שרקדו ברחבה בסגנון חופשי ופרוע, כולל הנפות שיער, גילויי אהבה הדדית ונענועי עכוז תכופים.

על הבמה עם אורי, חבורת תותחים מוכשרים. דניאל עבר הדני מבום פם שעושה נפלאות עם הקלידים. על הבס, אדם שפלן שחוזר לשתף אתו פעולה ועל התופים, עירא רביב (שמנגן גם במונטיפיורי המצוינים).

האלבום Ouzo Bazooka עתיד לצאת במרץ הקרוב ומשלב שירים בכל הטעמים. הנה הסנוניות הראשונות:


I got you – רוק מחוספס (וקצת מזכיר את המחול הנשי של המעריצות מליל אמש)

Desert Love – פסיכדליה ים תיכונית

 

יש קו די ברור לאורך כל ההופעה – כיף צרוף של נגינה מקפיצה מלווה בטקסטים שחלקם קלילים וחלקם די כבדים, אבל לא שמים לב כי כל כך כיף לרקוד. הקצב מקבל תפנית מעניינת כשאורי שר את  The moon and I, הרגוע יותר מבין השירים, פולק נוסטלגי נוגה שלרגע מאפס את כל הרוקדים אל הרצפה ומדגיש את העובדה שאורי איננו רק וירטואוז גיטרה משובח, אלא גם זמר מצוין.

ההופעה של UBK מסמנת כבר מראשיתה שיא שמתעצם, מתפצל ומתפתח לצינורות נוספים של סגנונות ווייבים. מעבר לחומר המקורי, זכינו אפילו ל”אין גלים” באנגלית ולשני קאברים, אחד ממש בסוף ההופעה לשיר Children of the revolution שהצליח להיות אפילו יותר חושני ומסחרר מהמקור. מההתחלה ועד הסוף מדובר בתענוג צרוף במינון גבוה. האנרגיות בשמיים ומהר מאוד הקהל מתקלף מהמעילים והג’קטים למינימום האפשרי. הידיים מונפות לאוויר בוריאציות מקוריות והגוף לא מפסיק לנוע לפי הקצב. השיכרון התזזיתי שאוחז בכולם רק הולך ומתגבר ולפרקים אני אפילו קצת נבהלת מעוצמת התחושות שאוחזת בי. זו בהחלט אחת ההופעות היותר טובות שיצא לי להיות בהן ועכשיו אין ברירה אלא לספור את הימים עד להופעה הבאה.

“!!!You look like fucking Jesus” צועקת אחת הבנות הרוקדות לקראת סוף ההופעה ואורי מחייך במבוכה. תכלס, קרה פה סוג של נס.

סיקור הופעות

עקבו אחרינו בפייסבוק 

X