בפוסט על המוזיקה של הדור הצעיר התייחסתי בהרחבה על החשיפה הרבה לסקס במדיות השונות בגיל הנוער ועל אבדן הילדות. הדור הדיגיטלי שטוף מוח וסקס שדוחפים לו בכל מקום במדיות השונות ובעיקר באינטרנט הלא מצונזר. וכפי שניתן לראות במחקרים שנערכו בישראל*, הם משתמשים בו המון. ברור וידוע כבר כי התמכרות לאינטרנט היא התמכרות קשה כמו כל התמכרות אחרת. לא שאני מאשים את האינטרנט עצמו, אבל החוכמה היא לנצל את האינטרנט והכלים הטכנולוגיים לטובתנו ונראה כי רובנו, במיוחד הצעירים משתמשים בו בצורה לא נכונה.
השימוש הכפייתי ושטיפת המוח באינטרנט גורם למספר השלכות שליליות בקרב מתבגרים: חוסר בכישורים בין אישיים, יכולת הבעת רגשות, פיתוח חשיבה ביקורתית ויצירתית. זאת, בתוספת לחשיפה מוגזמת לסקס אשר מעצבת לו תפיסת עולם שגויה בכל הנוגע למערכת יחסים זוגית, רגשית ומינית. ההתמכרות לסקס במרחב הדיגיטלי מובילה לחוסר אנרגיה, רגישות ולעיתים לאי יכולת סיפוק מינית. ברגע שהמין נהפך לדבר זול, הוא עובר לצד השלילי שבו, כלומר מאבד מעוצמתו, הופך לממכר ופוגע בנו מנטאלית. אי הצנזורה הזאת שחושפת ילדים צעירים לסקס בהקשרים שונים, בנוסף לאתרי הפורנו שהם מגיעים אליהם באופן חופשי (וקשה למנוע את זה), מלמדת את המתגברים שסקס זה כלי מקובל וחשוב שיש להשתמש בו על מנת להצליח בחיים.
מעבר לכך יש את ההשפעה הפסיכולוגית השלילית המובילה לכך לדימוי עצמי נמוך בקרב נערים ונערות אשר מוצאים את עצמם כלא מתאימים גופנית לעולם היפה והסקסי המוצג במוזיקת הפופ. אין ספק שהמוזיקה אשר מהווה את אחד מהגורמים אשר ממלאים מקום מרכזי בחייו של המתבגר ואף תורמים לעיצוב תפיסת עולמו עלולה לתת את חלקה השלילי המוביל לתופעות פסיכולוגיות שליליות בקרב בני נוער, כגון הפרעות אכילה וחרדה חברתית.
ואנחנו מגיעים כעת למוזיקה. למוזיקה יש השפעה גדולה על עיצוב עולמו של הילד, תחשבו לרגע על תפיסת העולם של הילד שנחשף למיניות חסרת מסר, או מסרים רדודים ושליליים כדוגמת האדרת היופי והשפלת האישה, לא בדיוק ערכים טובים שכדאי לאמץ. כשהילד שרואה את דמויות החיקוי שלו, הדמויות איתן הוא מזדהה רגשית עושות טוורקינג, מתפשטות ופשוט מציגות קליפים על סף הפורנוגרפיה, מה הוא למד מכך? אולי כלים לקבלת תעודת אידיוט מוסמך. הליכה של הנוער ב"תלם הפופ" אומרת כי על הבנות להתלבש בצורה פרובוקטיבית על מנת להיות מקובלת ובתפיסתה גבר הוא "גבר גבר" אם הוא בעל כח, תהילה וכסף, לא סתם כמעט בכל קליפ יש גבר מסודר כשלצידו עשרות בנות בלבוש מינימלי שעושות "שמח". ניתן לראות כדוגמא על ההשפעה השלילית של האמנים כלפי הדור הצעיר בפרץ התגובות בטוויטר של נערות הקוראות "גם אני רוצה שכריס בראון יכה אותי" אחר טקס פרסי גראמי 2012. הבנים מנגד מצפים שהבנות יתלבשו בצורה מסוימת ואם לא, הן אינן "שוות", כמו גם את הצורך להתייחס לאישה המוצגת כ"מוצר" וכגורם "בידורי" עבור הגבר.
אני מניח כי יש כאלו המצדדים התנועה הפמניסטית יכולה לבוא ולומר כי התצוגה הנשית הבוטה מעידה על שחרור האישה ועל כך כי האישה חזקה, עושה מה שהיא רוצה ומתלבשת כיצד שהיא רוצה. אבל מה שקורה בתעשיית הפופ הוא בדיוק להפך, אולי יש נשים שהן באמת מייצגות את התפיסה הזאת אבל זה כאין וכאפס לעומת כוכבות הפופ שכל שיר שני שלהם מציג שיר בעל קונטסט מיני, אם זה בליריקה או/ו בקליפים פרובוקטיביים.
מה זה אומר על האישה אם היא מתמקדת כל כך הרבה בסקס? למה כל כך חשוב להדגיש את העוצמה הנשית בצורה מינית? זה נראה יותר כמו ניסיון עלוב להתבלט בעיקר על ידי פרובוקציה, מה שמעיד על חוסר ביטחון ועל כך שלאישה אין הרבה להציע חוץ מאת גופה, כך שהתוצאה היא הפוכה. עוצמה נשית זה ודאי לא מה שזה יוצר. נראה כי נעשה כאן שימוש בפמיניזם כדי לתת לגיטימציה וערך אומנותי לשירה ולקליפים שטופי הסקס, כדוגמת "Blurred lines" המפורסם של רובין ת'יק. הסקסיזם כל כך מושרש במיינסטרים שאנחנו מתקשים להבחין שיש פה בעיה כלשהי, כי זה בסדר ומקובל וזה מה שתרבות הבידור הצליחה להחדיר לתפיסתנו.
אז מה עושים? זה נושא שיש להתייחס אליו בהרחבה ואשתדל להיכנס אליו בהמשך. באופן כללי, כפי שאני רואה את הדברים, דרושה פה עבודה רבה של חינוך מבית ומצד מערכת החינוך, שינויים בחקיקה ורפורמות הנוגעות לסקס באינטרנט ובשאר המדיות על מנת לחנך את הנוער לערכים, לפתח חשיבה ביקורתית ובכלל להתמודד עם המידע ושטיפת המוח של תרבות הבידור בעולם הדיגיטלי. אין מה לעשות, זאת בעיה שצריך להתמודד אתה, יש להעלות את הדברים מעל פני השטח ולא להתעלם מהם. הילדים כיום מבלים את רוב זמנים בעולם הוירטואלי ומערכת החינוך צריכה להתייחס לכך בכל ההיבטים, לא רק בהכנסת כלים טכנולוגיים למערכת החינוך, אלא לחנך את הילדים לכל מה שמסביב לעולם הדיגיטלי, כולל מתן פרספקטיבה נכונה ומפוכ(ק)חת על מה ש"מאכילים" אותם בעולם הדיגיטלי. העולם מתקדם בקצב מהיר ועל מערכת החינוך לעשות הכל על מנת להתאים את עצמה לשינויים האלו ולא להיות מנותקת מהעולם הוירטואלי הפרוץ והלא מצונזר שם הילדים מעבירים את רוב זמנם.
