כבר שנים שהמוזיקה הפופולרית משמשת ככלי מסחרי, הנועד לספק תזרימי כספים לאלו העומדים סביבה (לא האמנים עצמם..) ובראשם חברות התקליטים שהיוו גורם מרכזי להצלחת האמנים כבר בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת.
אין ספק שבסיסה של מוזיקה איכותית (דבר התקף כמובן בכל סוגי האמנות) מתבטאת ביכולת של האמן לבטא את יצירתו האישית באופן בלעדי. אך לרוב האמנים נתקלים במגבלות ושיקולים המגיעים מגורמים חיצוניים, כגון חברות התקליטים, המחפשות לרוב לפגוע בטעם רחב יותר של קהל ולייצר יותר כסף. למרבה הצער, לרוב המוזיקאים אין את האמצעים הכספיים והשיווקיים כדי להגיע לידי הצלחה המונית ולכן הם תלויים בגורמים מסחריים אלה.
כבר בשנות ה-50 וה-60 ניתן לראות את שורשי המוזיקה המסחרית עם סגנון המוזיקה התבניתי באותם ימים – שירי "שמאלץ" בטוחים ומתקתקים (בהתייחס על המיקוד והכמות, זאת מבלי לזלזל באיכותם) אשר נכתבו על ידי יוצרי מוזיקת פופ מתוך מטרה לייצר כמה שיותר להיטים, בעוד האמנים היו מעין "בובות" של חברות התקליטים . יחד עם זאת, לאורך כל התקופה היה איזון מסוים במוזיקת המיינסטרים בין המוזיקה המתקתקה והממוסחרת למוזיקת המסרים. גם בגזרת ה"פופ" (שלא בדיוק היה נחשב כז'אנר מוגדר עד לידתו של ה"רוק הקלאסי" של שנות ה-60') היו אמנים נפלאים שסיפקו מוזיקת מסרים כדוגמת האמהות והאבות, הבי ג'יז ואבבא ואפילו הביטלס של התקופה המוקדמת אשר ייצרו מוזיקה אותנטית ובעלת מסרים.
אז במה שונה תעשיית המוזיקה היום משנים קודמות?
נדמה שהמוזיקה עובדת היום בצורה הפוכה. ההיגיון הבריא אומר שמוזיקה כאמנות בעלת ערך צריכה לבוא מלמטה, על ידי עבודה קשה וניסיון ליצור מוזיקה אותנטית אשר תשקף את החוויות האישיות של האמן. בפועל, מה שקורה היום שהמוזיקה פועלת כמנגנון מהעולם העסקי, כאשר ההסתכלות היא שיווקית, מתוך חשיבה כיצד להפוך את התוצר המוזיקלי לכזה שישתלב במיינסטרים וייצר הכנסה גבוהה. היצירה המוזיקלית הטהורה נדחקת הצידה והמוזיקה הממוסחרת תופסת מקום מרכזי.
אם בשנים עברו היו לא מעט גורמים מסחריים שבראשם עמדו אנשים שהגיעו עם אהבה מסויימת למוזיקה של האמנים אותם הם מייצגים (ג'ורג' מרטין כדוגמת קיצון, אבל לא מעט מפיקי תקליטים היו עם חיבור רגשי למוזיקה אותה הם משווקים), בעשור האחרון נראה כי ההזדהות עם האמן כמעט ולא קיימת ומה שמעניין את אותם גורמים זה התוצר הכספי שבא בעקבות המוזיקה. מדובר כאן בכלל ז'אנרי המוזיקה הפופולרית, אשר מנסים להשתלב במוזיקת הפופ השלטת, תוך כדי ויתור על האידיאולוגיה והמסרים האמיתיים של האמן.
