מאת: אסתר קובי
מי שמהווה את הגרעין של ההרכב נקמת הטרקטור, אבי בללי, אחראי לשילוב המיוחד עם פיוטיו של המשורר משה אבן עזרא. בימים קשים בהם התאבל בללי על אביו, פגש באחד משיריו של אבן עזרא, החיבור לפיוט הוליד הלחנה מוזיקלית ייחודית ועכשווית של עשרה משיריו הנוגעים של אבן עזרא, כולם נמצאים באלבום החדש של נקמת הטרקטור 'מה לאהובי'. מתוך המקורות הקלאסיים בתרבות יהדות ספרד, נוצר מופע שירה מעניין, חדש ואותנטי שחולק כבוד לאחד מבין גדולי המשוררים היהודיים, משה אבן עזרא (1140-1055).
שלא כמו כל מופע רוק שמדבר על עניינים שאנו פוגשים חדשות לבקרים, הכרנו את עולמו של כותב שונה שחי בעולם אחר, הרחק מאיתנו, אך מדבר גם אלינו. משיריו עולות תחושות, בקשות ואמירות שיכולות להתחבר לכל אדם, כל זאת בעברית ראשונית, תנ"כית ומרתקת בניסוחיה המרומזים. דרך המופע חווינו את עולמו הפנימי של אבן עזרא ואת פני הדור, בעת כה רחוקה. השירים ברובם מדברים על סליחה, געגוע, אהבה, חשבון נפש והרהורי הלב של היהודי בגולה.
העיבודים החדשים לפיוטים שמושרשים בחיים היהודיים איננו כה רחוק מנקמת הטרקטור, שעשו זאת עוד בתחילת הדרך באלבומם הראשון, אי שם ב-89', עם הפיוט המוכר 'אדון הסליחות' מעשרת ימי תשובה שלפני יום הכפורים, וגם עם 'אחד מי יודע' של ההגדה בפסח במופע של להקת בת שבע.
רגעים ששווה לזכור במופע
המופע פתח בשיר 'מסבלו של גולה' ולאט חשף את עולמו של הפייטן. השירה המרתקת נולדה מחדש בביצועים אפלים עם מוטיבים אתניים. ברקע הביצוע של כל פיוט הקרינו את מילות השיר לצד איורים אינטראקטיביים מעודנים, מה שעזר להמחיש את עוצמתן של מילים וחידודן. השיר 'זמן הבלי' התחיל באורות מעומעמים מכינים, בקצב שמתגבר אט אט ותאורה מהבהבת, המתפלל שבציור הרקע, הגביר תזוזותיו וכמו בפולחן חוזרים על משפט "האל, אן אלך ואן אברח מפניך?" , הייתה זו חוויה נוגעת.
הסינגל השני באלבום, 'שתה אחי', מדבר על יין בשעת כאב, בללי מבצע אותו יחד עם יורם חזן (כנסיית השכל) שהתאים להתארח עם ביצוע מענג. לאחריו ביצע חזן את 'ווהרן', שיר געגועים חדש של כנסיית השכל שבוצע כולו בערבית מרשימה של חזן. עוד שיר בלתי נשכח בהופעה היה 'דדי יפת תואר'. שיר של תשוקה ואהבה לאישה באמצעות טקסט בעל תיאורים מתפתלים ושפה שונה.
'מה לאהובי' זהו שיר שנכתב לאחר גירוש ע"י מוסלמים קיצוניים מגרנאדה בו שואל הפייטן היכן אלוהיו. הביצוע פותח בסולו של בללי עם גליה בויולה, לפתע הכינור היה כמו שופר תוקע וברקע מעין קול של שעון מתקתק. קולות שנוגעים בנפשו של כל יהודי והצליחו לרגש ולהדהד בביצוע זה. לבסוף ביצעו במקהלה ובעצמה את 'אל נורא עלילה' מתפילת הנעילה ביום הכיפורים. בהדרן סיימו עם המצופה במן ערב שכזה – 'אדון הסליחות', לנשמה וגם כמחווה שסוגרת מעגל עם תחילתה של הלהקה.
——————————————————————————————————————————
אבי בללי: גיטרת בס, לחן, הפקה מוזיקלית ושירה
אליהו דגמי: עוד
גליה חי: ויולה
אופיר ליבוביץ': גיטרה חשמלית
אביב ברק: תופים
רועי ירקוני: קלידים
