להקת Metric הקנדית חוגגת כבר 15 שנות פעילות והם רק הולכים ומשתפרים. האלבום האחרון של להקת האינדי פופ-רוק "Synthetica" פשוט מבריק. לטעמי אחד האלבומים הטובים בשנת 2012 שלא קיבל מספיק קרדיט שבהחלט מגיע לו. האלבום פשוט מציג מוזיקה טובה, אין אף שיר חלש באלבום, הוא זורם ומתפתח לכדי יצירה שלמה נפלאה, הסולנית איימי היינס בקולה המיוחד והממכר משתלבת בצורה מושלמת עם המוזיקה הסינת'פופית'/גל חדש של הלהקה.
אני מעריך להקות שיודעות להשתמש בכלים האלקטרוניים כדי לייצר מוזיקה טובה בלי להתפשר על השירה עצמה, הקולות שהיינס משמיעה "במקום" (כמו בשיר "Dreams So Real") זאת בניגוד ללהקות שמשתמשות בכלים אלקטרוניים על חשבון שירה, לעיתים קרובות זה קורה עקב עצלות וחוסר יצירתיות, ומשמיעים קולות "אווו אווו" רק כדי ליצור מעין "גיוון" בשיר וזה פשוט נשמע מזוייף.
היינס סיפרה על מהות שמו של האלבום: "סינתטיקה זה על להיות מסוגל להבחין באותנטיות מתוך שורה ארוכה של שכפולים וזיופים, זה על מה שהוא אמיתי מול מה שהוא מלאכותי". וזה בהחלט יכול להגדיר את האלבום, בעולם מלא זיופים ומחזורים, מרגישים את המקוריות בסגנון של הלהקה הנפלאה הזאת. אם הייתי מגדיר את הסגנון המוזיקלי של האלבום הזה הוא מעין שילוב מעודן של גארבג' יחד עם ליידיטרון.
43 הדקות של האלבום עוברות כל כך מהר ומסתיים בשיר המועדף עלי, "Nothing But Time" המהפנט. בשורה התחתונה: אלבום זורם, נעים, כיפי וממש לא "סינטטי". מומלץ.
האזינו לאלבום "Synthetica"
