Tame Impala זוהי להקת רוק-פסיכדלי/ספייס רוק/דרים פופ שהוקמה ב-2010. הלהקה הוציאה באוקטובר האחרון את אלבומה השני במספר "Lonerism", האלבום מזכיר לא מעט את התקופה המאוחרת של הביטלס עם הרוק הפסיכדלי ( בעיקר Sgt. Pepper's) האוונגרדי באותם ימים, שהשפיע רבות על התפתחותו של הרוק. הלהקה מונה חמישה חברים כשהדמות המרכזית והמשפיעה ביותר הוא הסולן והגיטריסט קווין פארקר שכותב ומייצר את רוב החומרים של הלהקה. מי שיישמע את קולו של פארקר לראשונה יחשוב לרגע כי ג'ון לנון קם לתחייה וזה עוד דבר שמדהים בלהקה הזאת, לא רק שהסגנון המוזיקלי מזכיר את הביטלס, גם הקול של הסולן דומה מאוד לקולו של לנון.
בניגוד ללהקות אחרות שניסו אולי יותר להידמות לביטלס והיו לא יותר מגימיק חולף, הלהקה האוסטרלית מוכיחה שאפשר להיות מושפעים מהביטלס, להידמות לביטלס אך יחד עם זאת לשמור על ייחודיות ואין ספק שיש להם את הסטייל שלהם והם לא ביטלס וואנבי. הם מייצרים מוזיקה איכותית, מגוונת, יצירתית ומהפנטת שגורמת לחובבי רוק אמיתיים לחוש כי סוף סוף יש במאה ה-21 מי שמייצר רוק מעניין ולא מונוטוני, חסר נשמה וייחודיות המאפיין את רוב להקות הרוק בעשור האחרון. כל זאת בזכות השילוב המנצח של טקסט מעניין ולחן מדבק, אותה נוסחה מוכרת של החיפושיות. מה שקצת מפריע זה הסאונד, אמנם יש שימוש נהדר בכלים אינסטרומנטליים שונים, אך לפעמים נדמה כי הם קצת עולים מדי על קולו של הסולן וכי אם היה ניתן לשמוע קול צלול יותר עם קצת פחות "רעשי" רקע התוצאה הייתה מושלמת.
לא שאני חושב שציון של מגזיני מוזיקה מעידים על איכות מוזיקלית כי הרי בסופו של דבר מוזיקה היא עניין של טעם, אך העובדה כי האלבום קיבל ציון 9 ב-NME ופיצ'פורק, כמו גם 4 כוכבים מתוך 5 ברולינג סטון ו-5 כוכבים בגארדיאן, מספקת לנו קנה מידה כלשהו על עוצמתו של האלבום וכי יש קונצנזוס על כך כי מדובר באלבום גדול. הלהקה הוציאה 2 סינגלים מהאלבום ,"Elephant" המעולה ואת "Feels Like We Only Go Backwards". עוד שיר בולט מהאלבום שיצא כקליפ לפני כחודשיים הוא "Mind Mischief".
האלבום מומלץ בחום, כדאי לשמוע אותו ברצף כבר מהפעם הראשונה. אוהבים ביטלס? אוהבים רוק פסיכדלי? אוהבים רוק? פשוט אוהבים מוזיקה מעניינת? הגעתם לכתובת הנכונה, כנסו לאקסטזה מוזיקלית:
האלבום המלא – Lonerism
