מאת: עופר הראל
קשה למצוא ולו דבר רע אחד לומר על להקת "האנטלרז". הלהקה הברוקלינאית ידועה בעיקר בזכות שני אלבומים מופתיים שיצרה, "Hospice" מ-2008, אלבום קונספט שמספר את סיפורם של חולת סרטן-סופני והמטפל שלה כאנלוגיה למערכת יחסים הרסנית ומתפוררת. האלבום הנוסף "Burst Apart", אשר יצא בשנת 2011, העמיק וגיוון את הסאונד והכתיבה שלהם. ה-EP החדש, "Undersea", נוצר בחלון זמן פנוי של חודשיים בין התחייבויות שונות שהיו ללהקה וארבעת השירים שבו מהווים יצירה אחידה ושלמה לא פחות מקודמותיה, אם כי פחות נגישה למי שלא מכיר את הלהקה.
"Undersea" ממשיך את הקו של שני האלבומים הקודמים ומחזק את ההשפעות האלקטרוניות על המוזיקה של האנטלרז. השירה קבורה תחת שכבות עבות של סינטים ומניפולציות אולפניות שונות עד שהיא יכולה להישמע כמו סימפול לולא הקול המוכר והייחודי של פיטר סילברמן. כלי הנשיפה ב-"Crest" מעלים רגש נוסטלגי שקיים גם ב-"Dummy", אלבום הבכורה של "פורטיסהד" מ-91' והופכים את השיר לבולט והמושך מבין הארבעה. "Endless Ladder" באמת יותר דומה לקטע אלקטרוני משיר, עם השמונה פלוס דקות שלוקח להיבנות ולהתגבר לאט לאט עד הפסגה המשתקת. זאת וזיקה שלוקחת את הזמן ולא תמיד יושבת עם דרך החיים המהירה והבלתי פוסקת של העולם המודרני, אבל למי שעוד יש את הרצון והיכולת להשקיע בהאזנה למוזיקה שמתגלה לאט, יש כאן אופטימיות וחופש שמתפשטים בכל גל של צליל סוחף.
הכתיבה של סילברמן עברה תהליך של צמצום מתמיד מאז "Hospice". באותו אלבום נדמה שנעזר בטקסטים ארוכים ומפורטים במיוחד לתת חיים לרצף הסיפורי של האלבום. באי-פי הנוכחי נשארו רק חלקי משפטים ואמירות קטועות שמשמעותם העמוקה נסתרת למאזין. המילים שאנחנו שומעים הופכות לעוד פראזה מוזיקלית ביצירה, הקול של סילברמן הופך לעוד כלי נגינה שמשלים את התמונה שעולה לנו לראש. המילים "Ocean", "Swimming", "Diving" שמחלחלות לתודעה שלנו פה ושם רק מחזקות את הדימוי של עולם מתחת לגלים או על החוף. מי שמכיר את הנטייה של האנטלרז לכתוב שירים שמתעסקים בצדדים הפחות עליזים והמסופקים של הקיום האנושי, יופתע שהפעם המשורר אינו טובע בים של ייאוש ותסכול. "Undersea" הוא ההזדמנות של הלהקה לשים את חלק מהנושאים הלאה מאחוריהם. אפילו בפרומו שהועלה לאתר של הלהקה האי-פי מוצג בתור דף חדש ללהקה: "זה מתחיל בחלום של מבול שלו. הכל מכוסה מים וצף. אנחנו לוקחים נשימה עמוקה פנימה ונשימה אטית החוצה. הכל השתנה"
אז, האם "Undersea" מסמן כיוון חדש ללהקה או לאלבום המלא שלהם? חברי הלהקה טוענים שלא (בראיונות מהתקופה האחרונה), הוא פשוט התוצר של חודשיים פנויים שהיו להם באולפן. זה מה שיצא להם הפעם ואין לדעת מה יקרה בפעם הבאה כשהם יחליטו להיכנס לאולפן לתקופה יותר ממושכת. מה שהופך אותו למתנת קיץ מעולה למי שתמיד מחכה כמוני לדבר הבא שהאנטלרז יוציאו. כמה שירים שירגיעו טיפה את החום הבלתי נסבל של הקיץ הזה ויעודדו אותנו לצאת לים.
