בשנים האחרונות, עם התפתחות עידן התקשורת והטכנולוגיה, כשהאינטרנט תופס נתח נכבד החודר כמעט לכל בית בעולם המערבי, הפך האינטרנט לחלק בלתי נפרד מחיינו שהשפעתו עלינו הולכת וגדלה. רשת הווב מביאה הרבה אפשרויות חדשות הן בפן האישי-חברתי והן בפן העסקי. בתחומי האמנות השונים כמו ספרות, קולנוע ומוזיקה, בה אתמקד בכתבה זו, עידן האינטרנט מציב אתגרים חדשים רבים.
בעבר, לתעשיית המוזיקה היו חוקים ותהליכים בסיסיים ברורים אשר כללו יצירת שירים, חבירה לחברת תקליטים, הקלטתם באולפן הקלטות ולאחר מכן להופיע ולנסות להפיצם באמצעות קלטות, דיסקים ולהחדירן למדיות המתאימות הנפוצות באותה תקופה – בעיקר רדיו וטלוויזיה וגם פרסומים בעיתונות מודפסת נחשבת. בתקופה זאת אמנם לא מעט מההכנסות הלך לחברת התקליטים אשר מייצגת את האמן אך עדיין לאמן נשאר נתח מכובד וזה איפשר לו להתפרנס בכבוד.
פרוץ האינטרנט בעידן הווב 1.0 תרם למשך מספר שנים קצרות לעליית הרווחים של האמן, עם מתן אפשרות של רכישת מוזיקה באמצעות חנויות מקוונות, לעיתים במחירים מוזלים יותר מאשר בחנויות רגילות. יחד עם זאת, כבר בעידן זה של הווב, ניתן היה להבין כי תעשיית המוזיקה מתחילה להשתנות בעקבות המהפכה של האינטרנט, לפחות בפן העסקי כאשר אמנים יכלו (למרות המגבלות של הרשת בעידן הווב 1.0) להיות מעורבים יותר בהפצת המוזיקה.
בעידן הווב 2.0, תעשיית המוזיקה השתנתה לחלוטין. עידן שיתוף הקבצים, הרשתות החברתיות, הסמאטרפונים ומוצרים טכנולוגיים שונים הובילו לכך שכיום בשביל להוריד שיר אהוב שרק יצא לאור נדרשות דקות ואף שניות. כבר מרגיש שאין טעם ללכת לחנות ולשלם כסף עבור המוזיקה. כך מצד אחד צרכן המוזיקה מרוויח בגדול כיוון שהוא מקבל אין סוף יצירות מוזיקליות בקלות ובאופן חופשי אך מצד שני היוצר שעמל עבור היצירה שלו לא מתוגמל מספיק עבור עבודתו. עידן בר אשר התייחס לנושא בפוסט שכתב בטור אורח העונה לשם "הקלות הבלתי נסבלת של שוק המוזיקה" מתוך הבלוג קסטה:
"היום על המחשב שלי שוכבות ג'יגות רבות של מוזיקה. את חלקה אפילו לא שמעתי יותר מפעם אחת. היא פשוט מצאה את דרכה לשם ואני, מתוך כפייתיות מסוימת, מסרב למחוק אותה. אם שמעתי משהו סביר, בכמה לחיצות הוא יכול למצוא את דרכו לאוסף שלי. זה לא אוסף שאני גאה בו. זה תוצר של הקלות הבלתי נסבלת של תעשיית המוזיקה הכפופה לטכנולוגיה המודרנית".
עידן הווב 2.0 נמצא איתנו מספר שנים והוא מתקדם בקצב מסחרר. יש לו גם אפקט חיובי עבור המוזיקאי, עם מתן אפשרות להפצת מוזיקה באופן עצמאי ברשתות חברתיות, יוטיוב ושירותי סטרימינג שונים. יחד עם זאת, מוזיקאים רבים, שחלקם אינם ילידים דיגטליים, אינם יודעים כיצד להתנהל בעידן החדש ולייצר רווחים באמצעות כלי הווב 2.0. חלקם עדיין נמצאים תחת חוזים של חברות תקליטים העובדות לפי השיטה הישנה שכמעט ולא רלוונטית לעידן הנוכחי.
בעיה נוספת היא העובדה שבגלל הקלות בהפצה של המוזיקה בשילוב פיתוחים טכנולוגיים שונים (כמו פיתוח תוכנות המאפשרות הקלטה ועריכת מוזיקה באופן עצמאי) הובילו ל"התפוצצות מוזיקאים" המציפים את הרשת, הטלוויזיה והרדיו במוזיקה טובה ופחות טובה, דבר המקשה על מוזיקאים להתבלט בתעשייה הצפופה הזאת.
לשם כך האמן צריך להתנהל בצורה נכונה ולהתאים את עצמו לעידן החדש על מנת להצליח ולהתבלט בג'ונגל של תעשיית המוזיקה של שנות ה-2000. כיום ניתן לראות יותר ויותר חברות תקליטים קטנות ועצמאיות המותאמות יותר לאמן עצמו ושולטות ברזי הניו-מדיה מגמה זו צפויה להתחזק עוד יותר בשנים הקרובות.
ניו מדיה
בשנים האחרונות חלה ירידה חדה ברווחיות של חברות התקליטים, אך מנגד צריכת המוזיקה גדלה. עלייתו של הווב 2.0 פתח לצרכן מגוון אפשרויות להגיע ליצירות מוזיקליות רבות בנקל, הן בתשלום והן באופן חופשי כשלרוב מדובר בהפצה בלתי חוקית אך דלת אכיפה. כך שעידן הווב 2.0 ושיתוף הקבצים הוביל לירידה בכמות ההכנסות של האמן ממכירות דיסקים, בעיקר מטעם חברות התקליטים איתן הוא חתום. מנגד, נפתחה לאמנים דלת חדשה וחופשית בה באופן חופשי או בעלות מזערית הם יכולים להפיץ את יצירתם באמצעות הרשת, החל מתהליך הקידום והשיווק ועד למכירה עצמה. הבעיה כאן היא העובדה שהכלים קיימים, אך אמנים רבים, רובם מהגרים דיגיטליים, אינם שולטים בעולם הניו מדיה ובכלים הרבים הזמינים להם ברחבי הרשת. היכרות עם כלים ושירותים אלה ולמידה כיצד ניתן להשתמש בהם נכונה עשויים להוות חלק חשוב בקידום האמן ולהגדלת הכנסותיו. בפרק זה נציג מגוון שירותי וכלי ווב 2.0 ונפרט כיצד האמנים יכולים להשתמש בהם באופן עצמאי לטובת קידום היצירה והגדלת הכנסותיהם.
אלון דלח נותן מספר המלצות בספרו תעשיית המוזיקה: המדריך לאמן ולמנהל, כיצד ניתן ללמוד על חידושים ועדכונים בניו מדיה:
1. יש לעקוב אחר מובילי התעשייה והמומחים בשוק הניו-מדיה.
2. לצפות בהרצאות על תעשיית המוזיקה ושוק הבידור און ליין.
3. להגיע לכנסים מקצועיים, גם בשביל הלמידה וגם כדי ליצור רשת קשרים.
4. לקרוא מאמרים, ספרים ובלוגים אודות התעשייה.
שירותי ניו מדיה שימושיים עבור המוזיקאי:
הפצה – הפצה נכונה המתחשבת במועד מתאים, הגדרה קהל יעד, מיקום, סבלנות (הפצה בניו מדיה לוקחת זמן). בחירת אגריגטור (הגוף המתווך בין האמן לחברות שמעלות את התוכן בסלולר או באינטרנט) אמין. זאת, תוך כדי בחינה של הצלחותיו, אמנים שעובדים איתו ובדיקה שההסכם אינו דרקוני ונותן לאמן בעלות ראשית על המוזיקה ואפשרות לעבוד עם מתווכים נוספים.
קומניקט אלקטרוני – קומוניקט אלקטרוני היא הודעה מובנית לעיתונות בה ניתן לקבל מידע על האמן, הז'אנר שלו, הורדת שירים, מילות השיר, תמונות, גורמי יח"צ ומנהלים אישיים ליצירת קשר, הופעות קרובות ועוד. הקומניקט הוא כלי בסיסי, נוח ושימושי להפצה מהירה של מידע מתומצת וחיוני על האמן אותו ניתן לשלוח לכל גורם עיתונות רלוונטי (אתר מוזיקה, בלוג, ערוצי טלוויזיה ולתחנות רדיו) שיחליט אם לפרסם את המוזיקה של האמן. השירותים הבולטים בישראל המספקים שירות מסודר, מעוצב ומובנה של קומניקטים מוזיקליים הם לינקטון ופטיפון.
מימון חברתי – אחד הכלים השימושיים ביותר עבור האמן העצמאי הם שירותי המימון החברתי. שירותים אלה מאפשרים למבקש המימון להציג את המוצר/השירות שהוא מספק עבור המשתמש ובמידה והאחרון מתעניין בפרויקט החדש הוא תורם עבורו סכום מסוים המתחיל בעשרות בודדות של שקלים עד לאלפי שקלים לתרומה בודדת. התורם הכספי מנגד מקבל תמורה משלו מצד מבקש התרומה המשתנה בהתאם למידת ההשקעה הכספית של התורם. אחד המוקדים המרכזיים של שירותי המימון החברתי הוא הפקת אלבומים לאמנים עצמאיים המתקשים לעמוד בעלויות הגבוהות של התהליך. כך שאמנים רבים פותחים בקמפיין באתרי מימון חברתי, מציגים את עצמם (וזו גם דרך שיווק של האמן והגעה לקהלים חדשים, גם אם בסופו של דבר האמן לא הגיע ליעד הכספי) ומעלים אף סקיצות ראשוניות מהאלבום ובתמורה הם מציעים בעצמם הטבות שונות לתורמים – החל בחתימות ושליחת דיסק של האלבום החדש ועד להופעה אישית בבית התורם.
בלוגים ומגזינים דיגיטליים – בלוגים מוזיקליים הם בד"כ בלוגים של חובבי מוזיקה עצמאים המספקים מידע רלוונטי הנוגע בדרך כלל למוזיקה חדשה התואמת את טעמו של הבלוגר. חובבי מוזיקה המתחברים לטעמו של הבלוגר נחשפים לעדכונים בבלוג ולעיתים הבלוג הופך לטרנד של ממש וזוכה לכניסות רבות מאוד של צרכני מוזיקה פוטנציאליים של האמנים. החשיבות של הבלוגים והמגזינים הדיגיטליים (אתרים רשמיים יותר ולרוב מקיפים ז'אנרים בצורה רחבה יותר) היא גדולה עבור האמן. גם אם מדובר בבלוג קטן, מדובר כאן בקהל יעד מאוד ספציפי אשר מחובר למוזיקה של האמן ולכן יש סיכוי גדול שהוא ירכוש את המוזיקה ויהפוך לחלק מקהילת המעריצים של האמן. החשיבות כאן היא בעיקר לאמנים עצמאיים מתחילים בכך שמהבלוגים האלו הם יכולים להתחיל וליצור להם קהל קטן ונאמן אליו הם מאוד יתקשו להגיע במדיות השונות הנותנות עדיפות לאמנים מוכרים יותר ולעשירים יותר המשלמים למדיות אלה בתמורה לפרסום יצירתם. חשוב שהאמן הפונה לבלוגים יעשה זאת בצורה חכמה.
ראשית, עליו לפנות לבלוגים העוסקים בז'אנר המוזיקלי של האמן, אחרת אין סיכוי שהוא יפורסם באתר. שנית, לא להספים או להטריד את בעלי הבלוגים, בכל זאת, מדובר בפלטפורמות אישיות וסביר להניח שהם פחות יאהבו את העובדה שהאמן מנסה להכתיב מה להשמיע בבלוג. במגזינים הדיגטליים וגם בבלוגים המצליחים יש גם בעיה של הצפת מידע, סביר להניח שהן מקבלים הצעות רבות של פרסומים ואמנים שישלחו את יצירתם ללא הרף סביר להניח שיסומנו כספאמרים ויקבלו התעלמות מבעלי הבלוג והמגזין. אם כן הפתרון הוא ראשית פנייה לבלוג בעל התאמה מוזיקלית לאמן ושנית הוא שליחת מוזיקה בצורה מבוקרת ולא פחות חשוב – בצורה מסודרת ומבוקרת בו האמן מציג את עצמו, את המוזיקה שלו ולמה הוא חושב שזה עשוי לעניין את הבלוגר ואת גולשי האתר.
רדיו אינטרנטי ושירותי סטרימינג ברשת ובמובייל – בשנים האחרונות חלו שינויים בצורת האזנה למוזיקה. אם בעבר ההאזנה למוזיקה לרוב הייתה באמצעות כלים ייעודיים להאזנה למוזיקה, כגון: דיסקמן, נגני Mp3, אייפוד ועוד, כיום צריכת המוזיקה השתנה לחלוטין עם התפתחות הסמארטפונים. הניידים החכמים מכילים מקום אחסון רב ואפליקציות שונות המאפשרים האזנה כמעט בלתי מוגבלת למוזיקה.
שירותי הסטרימינג האינטרנטיים הם שניצלו זאת כדי להתפתח זאת מכיוון שכעת הם מציעים לגולש באמצעות תוכנה ייעודית ותשלום חודשי זול להאזין לכמות עצומה של מוזיקה ובאיכות טובה ללא צורך להוריד את המוזיקה. כך שהגולש יכול להאזין באופן חופשי באמצעות אתר התוכנה או באמצעות האפליקצייה הסלולרית בנייד האישי.
מבחינת האמן לכאורה מדובר בכלי שימושי המאפשר להפיץ את יצירתו ברבים וגם לייצר הכנסות, מכיוון שהאמנים מקבלים תמלוגים ע"פ כמות ההאזנות בשירותים אלה. יחד עם זאת, שירותים רבים מסוג זה קיימים בשוק ועל האמן לבחור את השירותים הטובים ביותר, הן מבחינת חשיפה והן מבחינת הכנסות. דיווחים מראים כי ההכנסות מ-Spotify, אחד משירותי הסטרימינג המובילים עומדות על 0.007$ פר האזנה .זהו סכום די מגוחך, המצביע על כך שההכנסות משירותים אלה אינם משמעותיות והשימוש העיקרי בשירותים אלה הוא לשם גילוי אמנים חדשים ולא להרבה מעבר לכך (זאת חלק מסיבה שאמנים שונים יוצאים כנגד חלק משירותים אלה כדוגמת תום יורק). מידע ונתונים כמותיים על שירותי הסטרימינג ניתן למצוא בדו"ח שירותי המוזיקה הדיגטלית של ה-IFPI.
שירות האזנה הדיגיטלית של Spotify.
יוטיוב – אתר הסרטונים המוביל בעולם הפך גם לאחד משירותי המוזיקה המובילים בעולם כיוון שרוב הסרטונים בו הם קליפים וקבצי וידאו מוזיקליים. בתחילת הדרך מרבית האמנים נלחמו בהעלאה החופשית של המוזיקה באתר (ניתן להמיר סרטונים אלה שבאתר לקבצי אודיו במחשב בקלות) אך כעת ניתן לעשות מונוטיזציה לצפיות בקליפים של האמנים בדומה להאזנות של שירותי הסטרימינג. כך שבמקום להילחם על זכויות היוצרים על מוזיקה שגם כך הגולש יכול להשיג אותה בנקל כדאי לנכס את יוטיוב כפלטפורמה מרכזית להאזנת מוזיקה לשם שיווק המוזיקה והכנסה מרווחים מהאזנות.
השימוש בקליפים ביוטיוב אשר הופכים לאפיק הכנסה עבור האמן מעלים את חשיבותם של הקליפים. קליפ מושקע, מעניין ושונה עשוי להפוך לויראלי ובכך להוביל לצפיות רבות ביוטיוב דבר שיתבטא בהאזנות, כך שלקליפ יצירתי יש משקל לא מועט כיום בהכנסותיו של האמן. אחת הדוגמאות ליצירתיות היא הקליפ של נימרוד לב לשיר "אוקינוס" בו בכל הקליפ מצולמים שני 2 חתולי הבית שלו, כך שלב ניצל בחוכמה את אטרקציית הרשת החמה לטובת היצירה והפרסום שלו.
אתר אישי – אתרי האמן בעידן הווב 2.0 צריכים לנצל כמה שיותר את כלי הווב 2.0 לטובת קידום ושיווק האמן. אמנם הרשתות החברתיות ובראשן פייסבוק מהוות כיום כלי מרכזי לשמירת קשר עם האמן ולקבלת עדכונים שוטפים אך עדיין לא מדובר כאן בתחליף לאתר הבית הרשמי של האמן שמספק עדכון מסודר ומקצועי יותר של כל היצירה והתוכן שהאמן רוצה להעביר.
דוגמא לניצול מקסימלי של כלי ווב 2.0 באתר הייצוגי של להקת "הדג נחש":
שימוש בפייסבוק – בתפריט העליון, בחלק הימני העליון ומתחת לקליפ. קישור לערוץ הלהקה ביוטיוב, טוויטר,אינסטגרם, הרשמה לניוזלטר דרכו ניתן לקבל עדכונים מהלהקה במייל וקישור לעמוד הלהקה בשירות ה"בנדקאמפ" בו צרכני המוזיקה מסייעים בעיקר לאמנים חדשים ופחות מוכרים. בנוסף לכך ניתן לראות בתפריט העליון קישור ל-Fish Team רעיון ייחודי של הלקה בו היא מגייסת את קהל מעריציה לטובת מערך הפצה המוזיקה שלה. כלומר, הקהל עצמו הופך למעין "אנשי יח"צ" בכך שהם עובדים עם הלהקה – מחלקים פלאיירים, מפיצים את המוזיקה של הלהקה ברשתות החברתיות, מזמינים חברים להופעות ועוד. בתמורה הקהל מרגיש כחלק מהיצירה וזוכה להטבות שונות מטעם הלהקה.
פייסבוק וטוויטר – הפייסבוק הפך לאחד הכלים המרכזיים ביותר בעידן הווב 2.0 ובכך הפך גם לכלי מרכזי עבור האמנים. באמצעות הפייסבוק האמן יכול להעביר הודעות ישירות לקהל שלו בתוך רגע ולנהל אינטראקציה אינטימית המחזקת את הקשר בין האמן לקהל המעריצים. יחד עם זאת, העבודה אינה מסתכמת בפתיחת עמוד בפייסבוק ובשימושים הבסייסיים של עדכוני תוכן והופעות, אלא בניהול מתמשך של העמוד הכולל מספר פעולות מרכזיות:
1. הגדלת מספר החברים בעמוד, ככל שיהיו יותר חברים כך עבודת השיווק תהיה מוצלחת יותר וקהל המעריצים יגדל.
2. בפייסבוק עצמו, בדומה לאתר הרשמי של האתר, חשוב לתת קישורים לכל הפלטפורמות האחרות בהן משתמש האמן, כדוגמת: האתר הרשמי, יוטיוב, טוויטר ועוד.
3. ליצור אינטראקציה קבועה עם הקהל ובצורה עניינית, ברגע שהקהל מרגיש כי האמן באמת מתעניין בקהל שלו ומנסה לנהל תקשורת מועילה ופורה הוא מחזיר באותה מטבע.
4. לתת צ'ופרים מידי פעם עבור קהל המעריצים הנאמן בפייסבוק.
בדומה לפייסבוק ניתן להשתמש גם בטוויטר במספר דרכים כדי לחזק את הקשר הקהל. מעבר לשימוש הבסיסי של עדכוני תכנים, חומרים חדשים והופעות קרובות ניתן להשתמש באפליקציות טוויטר שונות כדי להגיע לקהל יעד ממוקד ורלוונטי יותר עבור האמן. אחד האפליקציות בשוק היא מנוע החיפוש "People Browser" המוצא אנשים או "ציוצים" עדכניים ו-ויראליים ברשת בהתאם למילת החיפוש שהכנסת. אמנים יכולים להשתמש בשירותים מסוג זה כדי למצוא קהל אשר מתעניין בז'אנר ובמוזיקה שלהם.
אתרי ניטור וניתוח נתונים – ישנם ברשת מגוון רחב של שירותים ניטור וניתוח עבור אתרים בהם ניתן להפיק מידע רלוונטי ולהסיק מסקנות בנוגע למוצר המשווק ובמקרה שלנו ליצירה המוזיקלית ולתוכן אותו מעביר האמן לקהל שלו בפלטפורמות השונות.
אחת מפלטפורמות הניטור המרכזיות היא google analytics אותה ניתן להטמיע בכל אתר ברשת באמצעות קוד ייעודי. ברסימנטוב בבלוג קסטה הדגימה בצורה יפה כיצד באמצעות שירות זה ניתן לקבל מידע רלוונטי על מיקום הכניסות לאתר/שירות, מהם הדפים/יצירות שנכנסו אליהם הכי הרבה, מהן מילות המפתח הכי רלוונטיות מהן הגיעו אל האתר ועוד פרטים חשובים שבאמצעותן ניתן להסיק במה הגולשים ובמקרה שלנו, צרכני המוזיקה, מתעניינים יותר ובהתאם לכך לענות להם על הצרכים בצורה הטובה ביותר. כיום נמצאים שירותי הניטור כמעט בכל פלטפורמה שמכבדת את עצמה כך שניתן למצוא אותם גם ביוטיוב ובפייסבוק ואף בשירותי הסטרימינג הדיגיטליים, כך שבאמצעות מעקב ומחקר מעמיק ניתן ללמוד טוב יותר את הטעם המוזיקלי של הגולשים ע"פ כמות ההאזנות בשירותים אלה. ישנם אף שירותים ייעודים למוזיקאים כמו השירות של nextbigsound.com או Last.fm המבצעים ניטור של כל הרשתות החברתיות והשירותים הרלוונטים לאמן ונותנים לו תמונה כוללת העוזרת להפיק מידע רלוונטי.
nextbigsound
אפליקציות – ראינו שישנם שירותים ווב 2.0 רבים המסייעים לאמן, יש המון אפליקציות ייעודיות ברשת המסייעות למוזיקאים וחשוב שהמוזיקאי המתנהל עצמאית יפתח כישורי אוריינות מידע על מנת להתעדכן בשירותים רלוונטיים עבורו. מלבד זאת, על האמנים להיות יצירתיים ולשקול פיתוח אפליקציות ושירותים אינטראקטיביים משלהם על מנת לשווק את עצמם, זאת כמובן על ידי פנייה לאנשי מקצוע מתאימים כמו מפתחים ומעצבי ממשק.
בין השירותים היצירתיים שבוצעו לאחרונה היא אפליקציית האייפון והאייפד של הזמרת האיסלנדית ביורק אשר פיתחה יישום טכנולוגי של חזון יצירתי ובו היא חברה לחברת Apple על מנת לפתח את יצירתה – "ביופיליה", שירות אינטראקטיבי יוצא דופן בו ההאזנה למוזיקה כוללת הפעלה מרובת חושים של שמיעה מוזיקה, צפייה ויזואלית, שינויים באמצעות המגע באפליקציה ועוד. בנוסף לכך האפליקצייה הייחודית שלה בעלת אפקט חינוכי ולימודי כשהיא מאפשרת למשתמש להרכיב צלילים שונים לכדי יצירה מוזיקלית אישית ואף בעלת אפקט חווייתי גדול בכך שהיא מספקת אפשרות לאסוף קריסטלים, יצירת אפקטים מסוגננים ואף תחושת קריוקי.
ביורק למעשה שילבה בין המוזיקה שלה לעולם האינטרקטיבי וייצרה פלטפורמה בתשלום משלה כשהיא חולקת את הרווחים עם מפתחי האפליקציה. דרך נהדרת ליצירת רווחים מהמוזיקה בצורה יצירתית, מוצלחת ומשתלמת לכולם, הן לאמן, הן למפתחים והן לגולשים שמקבלים מעבר למוזיקה חוויה ייחודית עבורה הם מוכנים לשלם.
בשבוע האחרון הציגה ביורק את המודל שלה לחשיבה שונה ויישום טכנולוגי של חזון יצירתי. "ביופיליה", אלבום האייפד הראשון בעולם, הוא פרויקט שאפתני שרקחה הזמרת בשיתוף עם חברת אפל בשלוש השנים האחרונות ואמור לייצר חווית האזנה חדשה למוזיקה יוצאת הדופן שלה. טרם צאתו נדמה היה שמדובר בעוד אחת מהיציאות המחופפות מעט של האישיות הייחודית שהיא ביורק, אבל בשטח, "ביופיליה" (שהוא גם האלבום השביעי במספר של הזמרת) הוא פרויקט מסקרן ואף מוצלח למדי.
עוד מוזיקאי יצירתי הוא פארל וויליאמס שפיתח קליפ אינטראקטיבי, בעל אתר ייעודי, המצולם במשך 24 שעות רצוף. הרעיון והייחודיות של וויליאמס הובילו לכך שהקליפ זכה ללא פחות מ-5 מיליון צפיות בתוך זמן קצר.
קליפ אינטראקטיבי נוסף נוצר ע"י חברת אינטרלוד של המוזיקאי הישראלי יוני בלוך אשר נוצר עבור הזמר בוב דילן וזכה בתואר קליפ השנה מטעם המגזין האמריקני "Time". מדובר בקליפ בו הגולש יכול להחליף ערוצים, כשכל ערוץ מציג דמויות שונות, מציאותיות ומצוירות כאחד הממלמלות כביכול את מילות השיר של דילן "Like a Rolling Stone". התוצאה הסופית היא המון חשיפה, כבוד והכנסות לדילן הן מהצפיות בקליפ והן מההורדות של הקליפ .
http://video.bobdylan.com/desktop.html
הופעות – מאז ומתמיד הופעות היו מקור ההכנסה של המוזיקאים, גם בעידן טרום שיתוף הקבצים וגם כיום. אמנם ניתן כיום להשיג את כל המוזיקה בחינם, אך הופעות זה דבר חי שאי אפשר להשיג בשום דרך אחרת, האמנם?. עידן הווב 2.0 הובילו לכך שגם את ההופעות אפשר לצרוך בדרך אחרת כשישנה אפשרות לצפות בהופעות באופן חי באמצעות המחשב הנייד, הטאבלט או הסמארטפון יחד עם אלפי מעריצים שונים מרחבי העולם. הדבר אמנם רלוונטי יותר לאמנים בסדר גודל בינלאומי בעלי קהל מרחבי העולם אשר אינו יכול להגיע להופעה של הלהקה עקב בעיית המרחק, אך גם במדינות קטנות יותר, כמו בישראל אמנים יכולים ליצור מודל דומה וקטן יותר. טרנד חדש שהולך הוא טרנד הופעות הבית בו אמנים מופיעים באופן פרטי בבתיהם של אנשים עבור תמורה כספית, כך שישנם כיום עוד דרכים להרוויח מהופעות מלבד הדרך המסורתית.
ברסימנטוב העלתה רעיון מעניין בבלוג קסטה, כי Google Earth הוא כלי שימושי באמצעותו ניתן לראות את התפלגות ההורדות המקוונות של מוזיקה חדשה במדינות ובערים ספציפיות בעולם וזה מאוד שימושי עבור האמנים, כיון שכך הם יודעים באילו מקומות עשוי להגיע קהל יותר להופעה.
הרשמה לארגוני זכויות יוצרים – למרות שישנה הפרה בוטה של זכויות היוצרים וצרכני מוזיקה רבים צורכים את המוזיקה באופן חופשי דלח מצביע על כך כי חשוב שהאמן יהיה מודע לזכויותיו ויירשם תחת ארגוני זכויות יוצרים אשר יספקו לו תמלוגים על השמעות ברדיו, טלוויזיה, מקומות בילוי ובפלטפורמות אינטרנטיות שונות. אמנם האמן צריך להירשם בתשלום לארגונים אלה אך לטווח ארוך ההרשמה תשתלם במידה וישמיעו את שיריו של האמן. הארגון הבולט בישראל הוא ארגון אקו"ם המספק לאמן תמלוגים מכל הגופים המשדרים עבור המוזיקאים והיוצרים.
ישנו מגוון עצום של שירותים אינטרנטיים הייעודיים למוזיקאים בהם האמן יכול להשתמש על מנת להפיץ את המוזיקה שלו, דרכם ייזכה לחשיפה גדולה יותר ויגיע אל קהלים חדשים, דבר שעשוי להגדיל את ההכנסות ממכירות מוזיקה והופעות.
לסיכום הדברים, ניתן להצביע על מספר מאפיינים בולטים בתעשיית המוזיקה הנוכחית:
· תעשיית המוזיקה השתנתה וכדי להגדיל את סיכויי ההצלחה האמן צריך להיות מחובר טכנולוגיות, קשוב לטרנדים, בעל יכולת יצירתית וחדשני.
· פועל יוצא מהנקודה הקודמת – ניתן לומר שהאמן צריך להיות סוג של מנהל (לפחות האמנים העצמאיים), וגלעד שגב הציג את הדברים בצורה יפה בראיון שנתן לאתר גלובס. עידן רייכל הוא דוגמא לאמן שעושה זאת בצורה מרשימה והוא מנהל לא פחות טוב מאשר מוזיקאי.
· קניית מוזיקה נטו (אלבומים, הורדות בתשלום וכו..) תופסת חלק קטן בגלגול הנוכחי של תעשיית המוזיקה שהפכה לתעשייה של תוכן שמטרתו לייצר חוויה כלשהי מסביב למוזיקה. יחד עם זאת, לרוב, מרבית ההכנסה של האמן מגיעה מהופעות שמספקות את החוויה הגדולה ביותר עבור חובב המוזיקה.
· רוב שירותי המוזיקה (פורטלים, מגזינים, שירותי האזנה) הקיימים ובייחוד שירותי המוזיקה הדיגיטליים אינם מחוברים לאמנים עצמם ופועלים על מנת לייצר רווח אישי.
· חברות התקליטים ויחסי הציבור של המוזיקאים ברובם מתייחסים אל האמן בצורה "מיושנת" ופועלים בשיטות ישנות שאינן מותאמות לתעשיית המוזיקה הנוכחית. דוגמא יפה לחברה שנחשפתי אליה ונראית כמחוברת למציאות החדשה היא casseta (אין לי כל קשר לחברה). במבט חטוף באתר החברה נותר בי הרושם כי הם קולעים בול בצרכים הנוכחיים של האמן ומחוברים לעולם הניו מדיה כשהשירותים המרכזיים המוצעים באתר הם: ניהול פרויקטים, עיצוב ומיצוג, יחסי ציבור ושיווק.
